הבושה האמיתית היא להעמיד פנים שהכל בסדר, שאני “טוב”, שאני “מעל זה”, כשבעצם בפנים גועשת אנרגיה שלא נראית, שלא קיבלה מקום.

אני קורבן לא!נס.... בגיל 19, כשהבנתי שנאנסתי, הדבר הראשון שעשיתי היה לשתוק.

"תצייד את עצמך בכלים, וצא למלחמה!" אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אישי. בגיל 11 בחוסר ביטחון מוחלט רציתי להרשם לבית ספר למוסיקה. שם הסבירו לי כמה קשה הולך להיות, ושאם לא אפעל כהוגן לא אוכל להחזיק שם יותר מדי. הציגו לי את כל הסיכונים. גם בבית - יש דרך אחת, היא חשוכה ואין לך שום פנס שיסמן לך. האוטומט שלנו, רוב האנשים שכשקשה לנו ואין לנו דרך להתמודדות - אנחנו בהשרדות. תוקפים, קופאים או בורחים. כל יצור אנושי חולם. מגיע לעולם עם ים שאיפות ופנטזיות להגשים את עצמו ולעוף על זה. ואז אנחנו