מהי הצלחה אמיתית?

פעם הייתי בטוח שהצלחה נמדדת לפי כמה סימנתי וי בחיים.

לפי כמה כסף יש לי בחשבון בנק, על איזה רכב אני נוסע, אם יש לי משפחה וילדים,

דברים שבסוף הופכים כמעט לזהות שלך.

היום אני מבין שהצלחה אמיתית היא היכולת להסתובב בעולם עם השאלה ״מי אני?״

בלי למהר לדעת את כל התשובות, ועם נכונות לגלות בכל יום עוד חלק קטן מתוכי.

שנים חינכו אותנו לחשוב שהערך שלנו נמצא במה שאנחנו צוברים.

כמה התקדמנו, מה השגנו, כמה עמדנו ב״מסלול הנכון״ שהחברה הכתיבה.

קל להאמין שמי שיש לו יותר, שווה יותר.

אבל המרדף הזה מרחיק אותנו מהלב.

רק כשעוצרים מבינים שלא באמת פגשנו את עצמנו בדרך.

שהתאמנו להיות מצוינים בכל מה שמחוץ לנו, ופחות מדי במה שקורה בפנים.

היום אני מבין שהצלחה היא לא יעד שצריך להגיע אליו.

היא תנועה בדרך ואומץ להסכים להתגלות כל יום מחדש.

היא להיות תלמיד של החיים, לטעות, להשתנות, להתפרק ולהיבנות שוב.

הצלחה היא לא זהות קבועה שאני נאחז בה, אלא האפשרות להישאר יצירה חיה, מתפתחת ופתוחה לאינסוף.

אני חי בהוויה של התרגשות תמידית !!!

ואני לא מתרגש כי השגתי משהו, אלא ממה שאני מגלה על עצמי כל יום מחדש!

מהפחדים שנמסים, מהשכבות שמתקלפות,

ומהחלקים בתוכי שמקבלים סוף סוף קול.

וזאת תודעת גן עדן, שכולנו ראויים לחיות בה כבר עכשיו.

פוסטים אחרונים